טסתי לטרזין. גרתי שם 5 ימים . בשעות היום הייתי מסתובב ברחובות עם הספר שהיווה לי סוג של מפה. בשעות הערב הייתי מסתגר בחדר שלי, במלון היחיד שקיים בעיירה הזו.
באביב 2011 נסעתי לעיירה טרזין, בה פעל גטו טרזינשטט בתקופת השואה, עם הספר "אין פרפרים פה", שכתבו וציירו ילדי הגטו ותרגמה לאה גולדברג, מכשיר הקלטה וכלי נגינה.
הרעיון לנסוע התגבש לאחר שבחורף 2011 ישבתי באולפן בתל אביב וניסיתי לתת ביטוי מוזיקלי למצוקתם של ילדי הגטו ולא הצלחתי ליצור כלום . לא הצלחתי להלחין כלום.
אז חשבתי שאולי זה יהיה נכון יותר לטוס ולחיות כמה ימים במקום בו נולדו המילים. במקום בו הם נכתבו.
טסתי לטרזין. גרתי שם 5 ימים .
בשעות היום הייתי מסתובב ברחובות עם הספר שהיווה לי סוג של מפה . בעזרתו הצלחתי לעקוב אחר מקומות ספציפיים שמצוינים בספר... שמצוירים בספר.
בשעות הערב הייתי מסתגר בחדר שלי, במלון היחיד שקיים בעיירה הזו.
פחדתי. השקט ניסר את האווירה. לא היה איש ברחובות אחרי השקיעה.
ככה, במשך 5 ימים הצלחתי להלחין 12 שירים מתוך הספר. מסתבר שלמקום יש משמעות כטריגר שמהווה השראה ליצירה.
כשחזרתי לארץ יצרתי אלבום סקיצות ובמקביל יצרתי מופע ניסיוני עם סטודנטים למשחק בבית הספר "הדרך", שם אני מלמד.
בעקבות פרסום המופע ברשתות החברתיות, יצרה איתי קשר איילת בכנר, שסיפרה שסבה, אלי בכנר, כתב את מילות השירים "שיר העכבר", "כן, כן, ככה זה״, "לאדם הסברה".
בספר "אין פרפרים פה" לא צוינה זהות המחבר.
נסעתי לפגוש את אלי בכנר (יליד 1931) שגר ביישוב מולדת.
אלבום הסקיצות הגיע לרוני ורטהיימר מ״כאן 88״ ובערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2012 הוזמנתי לשוחח על תהליך הלחנת שירי הספר, ורוב האלבום הושמע.
בינואר 2019 פנתה אלי ההיסטוריונית וחוקרת השואה מבית הספר הבין-לאומי להוראת השואה ב״יד ושם״, רחל אורנשטיין, בבקשת תוכן אמנותי לכנס מורים ארצי שעמד להתקיים במקום בקיץ 2019. שירי הילדים שנכתבו בגטו והולחנו על ידי, נבחרו למופע שמחבר זיכרון ואמנות.
מאותו רגע חברתי לרחל ותוך חצי שנה הפקנו יחד מופע שמבוסס על השירים והציורים של ילדי הגטו. בסיום המופע עלה בכנר לבמה.
במרץ 2020 הוטל סגר בישראל בעקבות מגפת הקורונה, במהלכו יצרתי עם רחל אורנשטיין פרויקט נוסף עבור ״יד ושם״. קליפ שיתופי המבוסס על השיר "הפחד" מאת אווה פיקובה, הכלול בספר "אין פרפרים פה".
לפרויקט גויסו והתנדבו ילדים מאירופה, דרום אמריקה וישראל. הילדים צילמו עצמם שרים. לקליפ גויס השחקן והקריין גיל פרנק.
בקליפ מנגנת צ'לו דומיניקה וייס הוסקובה, נכדתה של הלגה וייס הוסקובה .
הלגה ואווה גרו יחד בחדר 24 בבית הילדים של גטו טרזין.
השקת הקליפ השיתופי נעשתה בערוץ היוטיוב של ״יד ושם״.
הקליפ והשיר יצרו הדים בתקשורת הישראלית והעולמית. הייתה זו הפעם הראשונה ש״יד ושם״ השיק קליפ בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה .
מצרף כאן לינקים לצפייה אודות הפרוייקטים המדוברים .
צפייה מהנה.
אפי שושני ואווה פיקובה - הפחד - יד ושם - כשזכרון פוגש אומנות -- When Memory Meets Art
שיר הציפור - אין פרפרים פה
אפי שושני -- אין פרפרים פה -- גלי צהל
אפי שושני אווה פיקובה -- הפחד -- כאן תרבות
אפי שושני אווה פיקובה ויד ושם -- הפחד -- ערוץ 13
אפי שושני ואווה פיקובה -- הפחד -- ראיון עם ליאת רגב
כתבה וראיון לטלוויזיה הצ'כית על השיר של אווה